חייו של מרדכי 'מצקה' מצקביץ' אף פעם לא היו משעממים. הוא נולד בפרדסי פתח תקווה, לפני קום המדינה, התגייס להגנה בגיל שש-עשרה ולהנדסה קרבית בגיל שמונה-עשרה. היה איש חינוך אהוב, עליו כתבה השחקנית גילה אלמגור בספרה 'עץ הדומים תפוס'. את משפחתו הראשונה והשנייה הקים בירושלים והיה לאב לשישה ילדים. את אותה ירושלים חיבר לה יחדיו כאשר פרץ עם חבריו לגדוד את ה'שער החדש' בחומות העיר העתיקה. אבל מצקה הוא לא רק האיש שהיה בזמן ובמקום הנכון בתולדות המדינה. הוא גם זמר, נגן ורקדן, אב מסור, סב אוהב ובן זוג חם. ואם יש למצקה מאפין ההולך לפניו זוהי יכולתו האין סופית לאהבה.