Kırpılan ögenin kaynağı: יחסי ישראל-טורקיה אינם תלויים רק בנתניהו וארדואן - מכון מיתווים - הארץ

יחסי ישראל-טורקיה אינם תלויים רק בנתניהו וארדואן
ד"ר נמרוד גורן
Türkiye-İsrail İlişkileri Sadece Erdoğan ve Netanyahu'ya Bağlı Değil
Dr. Nimrod Goren

Çeviri: Abdülkerim Yaprakcı

בחודשים האחרונים התרבו הסימנים לגישושים בין טורקיה וישראל בדבר שיפור מסוים ביחסים, למרות חילוקי הדעות וחוסר האמון. "טורקיה רוצה יחסים יותר טובים עם ישראל", אמר הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לקראת סוף 2020, ועורר השערות ששתי המדינות עשויות להחזיר בקרוב את שגריריהן לתל-אביב ולאנקרה. בישראל הוחלט בתגובה לבחון את מידת הרצינות הטורקית. בנוסף, מינתה ישראל את אירית ליליאן כממונה החדשה על השגרירות באנקרה (במקומו של רועי גלעד שסיים את תפקידו), ובתקשורת הטורקית פורסם מוסף מיוחד שהפיקה השגרירות על הפוטנציאל לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות.
Son aylarda ilişkilerde yaşanan gelişmeleri göz önünde bulundurursak görüş ayrılıkları ve güvensizliğe rağmen Türkiye-İsrail ilişkilerinde iyileşme emareleri artışta. 2020'nin sonlarına doğru Başkan Recep Tayyip Erdoğan "Türkiye İsrail'le daha iyi ilişkiler istiyor." dedi ve iki ülkenin muhtemelen yakın zamanda Büyükelçilerini Tel Aviv ve Ankara'ya geri döndüreceği spekülasyonlarına sebep oldu. Buna cevaben İsrail'de Türk tarafının ciddiyetinin test edilmesi kararlaştırıldı. Ayrıca -görevini tamamlayan Roi Gilad'ın yerine- İsrail tarafından Ankara misyonunun başına İrit Lilian atandı ve Türk medyasında bir gazete tarafından (Dünya Gazetesi) iki ülke arasındaki ekonomik işbirliğinin potansiyelini ortaya koyan özel bir ek yayınlandı.

שיפור יחסים עם טורקיה תהיה התפתחות חיובית, וישראל צריכה לעודד זאת. ואולם, אל לישראלים ולטורקים לתלות את גורל יחסי המדינות רק על רצון מנהיגיהן ועל עבודה מאומצת מצד דיפלומטים. ארדואן ונתניהו הרי סיכמו כבר ב-2016 על חילופי שגרירים (לאחר חמש שנות שנמוך היחסים בעקבות משט המרמרה), אולם הסכם הפיוס שהשיגו החזיק מעמד שנתיים בלבד. העברת שגרירות ארה"ב לירושלים וההרוגים הפלסטינים בהפגנות ליד גבול רצועת עזה הובילו את טורקיה לגרש משטחה את שגריר ישראל. זאת, מבלי להוריד פורמלית את דרג היחסים. ישראל נקטה בתגובה בצעד דומה. תחת תנאים שכאלה, גורמים אזרחיים ולא-רשמיים יכולים למלא תפקיד חשוב בפיתוח הקשרים.

Türkiye ile ilişkilerin iyileşmesi olumlu bir gelişme olacaktır ve İsrail bunu desteklemelidir. Ancak İsrailliler ve Türkler ülkelerin ilişkilerinin kaderini liderlerinin istekleri ve diplomatların çabalarına terk etmemelidirler. Zira Netanyahu ve Erdoğan 2016 yılında (Mavi Marmara sonrası ilişkilerin düşüşe geçtiği 5 yılın ardından-) karşılıklı büyükelçi görevlendirilmesi hususunda anlaşmaya varmıştı ancak varılan bu uzlaşma sadece 2 sene sürmüştü. ABD Büyükelçiliğinin Kudüs'e taşınması ve Gazze sınırında gerçekleştirilen gösterilerde Filistinlilerin hayatını kaybetmesi Türkiye'nin İsrail büyükelçisini deport etmesine yol açtı. Bu, resmî olarak ilişkilerin seviyesi düşürülmeden gerçekleştirildi. Buna karşılık olarak İsrail'de buna benzer bir adım attı. Bu tür koşullarda sivil ve gayri-resmi faktörler ilişkilerin geliştirilmesi noktasında önemli bir rol üstlenebilir.


טורקיה וישראל מקיימות ביניהן יחסים דיפלומטיים רצופים מאז 1949. חרף עליות ומורדות רבים לאורך השנים, היחסים הוכיחו מידה רבה של חוסן. שתי המדינות הצליחו להתגבר על תקופות משבר והשכילו להתאים את הקשרים ביניהן לנסיבות המשתנות. עשורים ארוכים של יחסים רציפים, ובהם גם עשור של פריחה בשנות התשעים, הובילו ליצירת קשרים ושיתופי פעולה בין רבדים מגוונים של החברה הישראלית והטורקית. המנהיגים הפוליטיים הם אומנם אלה שקובעים את הטון הרשמי, אך היחסים גדולים יותר מהאופן בו המנהיגים מתייחסים זה לזה. שיתופי פעולה בתיירות ועסקים, באירועי ספורט ותרבות, כמו גם חילופים אקדמיים, שימשו אפיקים להתפתחות מערכת יחסים מגוונת שהשכילה להתגבר על נקודות שבר פוליטיות. החברה האזרחית היא שחקן חשוב במרחב זה.

Türkiye ve İsrail 1949 yılından bu yana kesintisiz biçimde aralarındaki diplomatik ilişkileri sürdürüyor. Bu süre zarfında yaşanan birçok iniş ve çıkışa rağmen ilişkiler güçlü bir direnç gösterdi. İki ülke kriz dönemlerinin üstesinden gelmeyi, aralarındaki bağı değişen koşullara adapte etmeyi başarmıştır. 90'larda ilişkilerin ciddi derecede geliştiği dönem de dahil olmak üzere uzun yıllardır süregelen kesintisiz ilişkiler, Türk ve İsrail toplumunun çeşitli katmanlarında bağların ve işbirliği alanlarının oluşmasına sebep olmuştur. İlişkilerin resmî seyrini/tonunu liderler belirliyor olsa da esasında ilişkiler, liderlerin birbirlerine davranış biçimlerinden çok daha fazlasıdır/büyüktür. Gerek turizm ve iş dünyasındaki gerek sportif ve kültürel etkinlikler düzeyindeki işbirlikleri ve hatta akademik değişimler, iki ülke arasında siyasi kırılma noktalarının üstesinden gelebilen çeşitli/renkli bir ilişki sisteminin oluşmasının önünü açmıştır. Bu alanda sivil toplum önemli bir rol üstlenmiştir.

הדיפלומטיה המודרנית של המאה ה-21 מקלה על שיתופי פעולה בין ארגונים חוץ-ממשלתיים במדינות שונות ופותחת בפניהם מרחב רב יותר להשפיע על מדיניות ולקדם שינוי חברתי. למרות ההבדלים בין ישראל וטורקיה, כולל מבחינת מעמד החברה האזרחית בכל אחת מהן, יש להן גם אתגרים דומים, שארגונים יכולים להתמודד עמם במשותף. מדובר, למשל, באתגרים גלובליים, כגון שינויי אקלים; אתגרים אזוריים, כגון פתרון סכסוכים במזרח התיכון ובמזרח הים התיכון; ואתגרי פנים, כגון הצורך בחיזוק הדמוקרטיה והערכים הליברלים, והפגת מתחים בין דת למדינה. שיתופי פעולה בין ארגוני חברה אזרחית בישראל ובטורקיה בתחומים אלו ועוד, יוכלו לשפר את אופן ההתמודדות, לייצר מסגרת ללמידה הדדית על שיטות פעולה יעילות, להצמיח מיזמים משותפים חדשניים, להרחיב קשרים בין אנשי מקצוע ושותפים לדרך, ולשפר את הדימויים ההדדיים בציבור.

21. yüzyılın modern diplomasisi, farklı ülkelerdeki STK'lar arasındaki işbirliğini kolaylaştırıyor ve STK'lara politikaya etki edebilecekleri ve toplumsal değişimlere öncülük edebilecekleri geniş bir alan sağlıyor. Başta her iki ülkedeki sivil toplumun tutumu/statüsü açısından farklar olmak üzere Türkiye ve İsrail arasında bulunan farklara rağmen, her iki ülkenin önünde, kurumların ortaklaşa üstesinden gelebileceği benzer sorunlar/challengelar var. Bu ortak sorunlara, iklim değişikliği gibi küresel sorunları; Orta Doğu'da ve Akdenizdeki çatışmaların çözümü gibi bölgesel sorunları ya da demokrasiyi ve liberal değerleri güçlendirme, din ve devlet arasındaki gerilim azaltma gibi iç sorunları örnek olarak verebiliriz. Bunlar ve bunlar gibi daha bir çok alanda İsrail ve Türkiye'deki STK'ların yapacakları iş birlikleri, bu sorunlarla başa çıkma yöntemlerini geliştirebilir, etkili çalışma yöntemleri hususunda karşılıklı öğrenme/ortak bilgi alışverişi noktasında bir çerçeve çizebilir, ortak inovatif projelerin ortaya çıkmasına katkı sağlayabilir, uzmanlar ve ortaklar arasındaki ilişkileri bir şekilde genişletebilir ve kamu nezdinde her iki ülkenin imajı geliştirebilir.

ככל שהעבודה המשותפת ברמת החברה האזרחית תצבור תאוצה, כך יהיו שתי המדינות תלויים פחות בפוליטיקאים, וייתכן שהדבר ישפיע גם לטובה על היחסים הרשמיים. לפוליטיקאים בישראל יהיה יותר נוח לפעול לשיפור היחסים אם יסיקו שהדבר תואם את תחושות הציבור. למרות השיח הלעומתי שרווח בישראל כלפי טורקיה, מדד מדיניות החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2020 הראה כי 56% מהישראלים תומכים בניסיון לשפר את היחסים עמה, לעומת 32% בלבד שאינם מעוניינים בכך. ב-2018, היה רוב למתנגדים.

Sivil toplum nezdinde bu tür ortak çalışma alanları arttıkça iki ülke politikacılara daha az bağımlı hale gelecektir ve muhtemelen bu durum resmî ilişkilere de olumlu yansıyacaktır. Kamuoyu nezdinde iki ülke arasındaki ilişkileri geliştirme yönünde bir kanaatin oluşması İsrailli politikacıların buna yönelik çalışmasını kolaylaştıracaktır. (İsrailli politikacılar ilişkileri geliştirme konusunun kamuoyu kanaatine uygun olduğu sonucuna varırlarsa buna yönelik çalışmak onlar açısından daha rahat, kolay olacaktır.) Her ne kadar İsrail'de Türkiye karşıtı söylem revaçta olsa da MİTVİM'in 2020 yılına ait İsrail Dış Politika İndeksi, İsraillilerin %56'sının Türkiye'yle ilişkilerinin geliştirilmeye çalışılmasını desteklediğini, sadece %32'lik bir kesimin ilişkileri geliştirme noktasında ilgisiz olduğunu göstermiştir. 2018 yılında çoğunluk ilişkileri geliştirmeye karşı olanlara aitti.

גם החברה האזרחית יכולה לתת לכך רוח גבית. קיימים מספר אפיקים חדשים להגברת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות במישור זה, גם בהינתן השוני שיש במרחב הפעולה שניתן לארגונים חוץ-ממשלתיים בכל אחת מהמדינות:
Bu hususta sivil toplum da bir katalizör görevi görebilir. Her iki ülkede de STK'lara biçilen rollerin/faaliyetlerin farklılıklarını da göz önüne alarak, bu düzlemde iki ülke arasındaki işbirliğini güçlendirmek için birkaç farklı yeni yol vardır.

1. מגפת הקורונה מעוררת צרכים חדשים ופותחת הזדמנויות לשיתופי פעולה בתחומים חדשים, דוגמת בריאות הציבור (תחום שבו המעיטו ישראל וטורקיה לשתף פעולה בעבר), כלכלה ורווחה. לדוגמה, באפריל 2020 טורקיה שלחה ציוד רפואי לישראל כמחווה הומניטרית להתמודדות עם המגפה.

Korona salgını kamu sağlığı (ki bu alan Türkiye ve İsrail'in geçmişte işbirliğini hafife aldığı alanlardan birisiydi), ekonomi ve refah gibi yeni alanlarda işbirliği için yeni ihtiyaçlar ve fırsatlar doğuruyor. Örneğin Nisan 2020'de Türkiye İsrail'e insani bir jest olarak salgınla mücadele kapsamında tıbbi ekipman gönderdi.

2. המעבר לדיונים וכנסים מקוונים כתוצאה מהקורונה, מאפשר למכוני מחקר ואוניברסיטאות משתי המדינות להגביר חילופי ידע וערוצי דיאלוג מדיני בין חוקרים ומומחים. הוא גם מאפשר השתתפות בערוצי הידברות אלו של ישראלים וטורקים המתגוררים במדינות שלישיות.

Koronanın bir neticesi olarak online tartışma ve konferanslara geçilmesi, her iki ülkenin araştırma enstitülerine ve üniversitelerine, araştırmacılar ve uzmanlar arasındaki bilgi alışverişini ve siyasi diyalog kanallarını geliştirme fırsatı verdi. Bu durum aynı zamanda üçüncü bir ülkede yaşayan İsraillilerin ve Türklerin bu diyalog kanallarına katılımını sağladı. (?)

3. השיח העולמי הגובר בדבר מול טילטראליות ושיתוף פעולה בינלאומי יכול לאפשר לישראלים וטורקים לפעול יחד במסגרות רב-לאומיות, סביב תחומי עניין משותפים, דוגמת משבר האקלים וזכויות נשים.

Çok taraflılık ve uluslararası işbirliği hususunda yükselişte olan küresel söylem, Türklerin ve İsraillilerin iklim krizi ve kadın hakları gibi ortak ilgi alanları etrafında çok-uluslu çerçevelerde bir a