ממש לאחרונה סיימתי לקרוא את הספר The Self Driven Child, והסיבה שרציתי לחלוק את התובנות והמחשבות שלי עליו איתכן, הוא שהרעיונות התיאורטים בספר התרגמו מהר מאוד לכלים מעשיים בחיים שלי, וכשזה קורה, אני מרגישה רצון עז להעביר את זה הלאה.

את הספר כתבו ד״ר ויליאם סטיקסרוד, שהוא ניורופסיכולוג וחבר סגל באוניברסיטת וושינגטון ונד ג׳ונסון, שהוא בעל חברה גדולה להכנה למבחני SAT בוושינגטון - אלפי ילדים, מתבגרים וההורים שלהם עברו דרכם, והם חולקים את התובנות שלהם בספר הזה.

המסר העיקרי שלהם הוא, שכשאנחנו לוקחים שליטה על החיים של הילדים שלנו, אנחנו לא עושים להם טובה, אלא מעבירים להם את המסר שהם חסרי יכולות ושאנחנו לא סומכים עליהם. הם מציעים להעביר אחריות (תואמת גיל) לילדים שלנו. האם יכול להיות שהם לא יקחו אותה על עצמה באופן מרהיב ומיידי? בהחלט כן. וככל שזה יקרה בגיל צעיר יותר, ההזדמנות שלהם להתאושש וללמוד תהיה גדולה יותר.

בסוף הפרק אני מציעה שלושה תרגילים שאתן יכולות לנסות בבית. מה שקורה בבית שלי מאז שהתחלתי לנסות להעביר את האחריות לילדים הוא חוויה סופר מעניינת, ואני יותר מאשמח לשמוע אם אתן מנסות. מוזמנות לחלוק מחשבות בקבוצת הפייסבוק habits או לשלוח אלי הודעת וואטסאפ. מחכה לשמוע מכן, האזנה נעימה!

לינק לקבוצת הפייסבוק habits:
https://www.facebook.com/groups/yaelhallak

לינק לקבוצת הוואטסאפ השקטה של habits:
https://chat.whatsapp.com/DURYeAm3MlN83w76vj9PsN

מספר הוואטסאפ שלי:
+12018874369

לינק לספר באמזון: https://www.amazon.com/gp/product/0735222525/ref=as_li_tl?ie=UTF8&camp=1789&creative=9325&creativeASIN=0735222525&linkCode=as2&tag=12345000a7-20&linkId=ebfb3aa4d5a70f5f9f937de793c80568