הגבוה בין ארבעת המינים הוא הלולב ודווקא עליו מברכים - "על נטילת לולב". הלולב נמשל למי שיש בו תורה (טעם) ואין בו מעשים טובים (ריח) - ובכל זאת יש בו מעלה גם על האתרוג שיש בו תורה ומעשים טובים, טעם וריח. מדוע? הגובה האמתי, ובעיקר הכח להתנענע ולנענע את כל המציאות, שייך למי שמתמסר לתורה בטהרתה. שינוי תפיסה אמתי מתחולל דווקא בלימוד השמח והמשוחרר, הלימוד של מי שיש לו בעולמו תורה בלבד (לפחות בזמן הלימוד). אחר כך, מכח הלימוד, הוא מניע-משנה את מעשיו ואת המציאות כולה