כל העיסוק בעבודת הקרקע הוא אמונה - "מאמין בחי עולמים וזורע". אך בשנת השמיטה צריך לעלות לקומה אחרת של אמונה - 'מאמין בחי עולמים ואיזו זורע'. האמונה ה'רגילה' היא תפלה המלווה את העשיה, אך האמונה של השמיטה, בה אדם מסוגל למשוך את ידיו מהעשיה, באה לידי ביטוי בנקיון כפים - משא ומתן באמונה. האמונה היא ה'רגילה' היא בסוד "כתר כהונה", כתר 'דתי' של עבודת ה', אך האמונה של השמיטה באה לידי ביטוי ב"כתר שם טוב" - במשא ומתן באמונה, המעטר את עובד ה' ומאפשר לו לבנות מקדש אמתי לה', תוך קידוש שם שמים המושך אליו את כולם, "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים