ההצלחה האדירה והסוחפת של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל שינתה את האופן שבו הביטו יהודי התפוצות על בנימין זאב תיאודור הרצל. אם בתחילה נתפס העיתונאי הוינאי המגונדר, שהקשר האישי שלו ליהדות היה רופף ביותר, כפנטזיונר חולמני ותו לא - כעת היו מאחוריו אלפי יהודים שראו בו משיח חדש: משה של העת המודרנית.
אבל כעת נכנסה התנועה הציונית לשלב הבא והקריטי בחייה: השלב שבו הצהרות וכוונות כבר אינן מספיקות, וצריך להתחיל להביא תוצאות בשטח. להרצל לא היו אשליות: הוא ידע שבכל צעד ושעל שיקח מעכשיו הוא יתקל בהתנגדות מצד גורם כלשהו בזירה היהודית או הבינלאומית, ושכדי להצליח יהיה עליו לנהל משחק מתיש של איזונים בין הדרישות השונות והיריבויות הרבות בתנועה הציונית ומחוצה לה.

בסוף הפרק - חלקה השני של השיחה עם אפרת סיני, מנהלת הארכיון של קק"ל, על הפרויקטים המרתקים של הארגון במרוצת השנים. הפעם נדבר על הצפתן מחדש של ביצות החולה, ועל יער קדושים - יער מיוחד במינו להנצחת נספי השואה.


תודה לרודיה קוזלובסקי, שגילם את דמותו של הרצל בפרק.
האזנה נעימה,
רן