כולם מדברים על אבני הירח שהביאו עימם האסטרונאוטים של אפולו כשחזרו לכדור הארץ - אבל אף אחד לא מדבר על כל הג'אנק שהשארנו מאחור: 300 טונות (!) של סמלים פטריוטים, ציוד מדעי משומש ושקיות צרכים...

האזנה נעימה,

רן.
לרשימת הפרקים המלאה




הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר



הפרק בחסות:


 



מותק, שכחתי את הרכב מחוץ לחללית: על הדברים שהשארנו על הירח
כתב: רן לוי
האסטרונאוטים והחלליות שביקרו על הירח הביאו משם כשלוש מאות ושמונים קילוגרמים של סלעים ודגימות גיאולוגיות. על פניו, זהו הישג בלתי מבוטל: כמעט חצי טון של אדמת ירח שהובאה לשימושם של החוקרים במעבדות כנגד כל הקשיים והסכנות  שבדרך. אבל סביר להניח שהעובדה הבאה תפתיע אתכם: אנחנו השארנו על הירח קרוב למאה ושבעים טון של זבל- יותר מפי שלוש מאות ממה שלקחנו. אפשר למצוא הצדקה לכל גרם וגרם מהזבל הזה. ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין, למשל, השאירו מאחור את השקיות שבהן עשו את הצרכים שלהם. אני די בטוח שהמדענים מעדיפים לבחון את דגימות הקרקע שהביאו במקום את ארוחת הערב האחרונה של ניל.

אנחנו לא רגילים לשמוע על הג'אנק שהשארנו על הירח- צריך להודות, את מי זה מעניין? גרינפיס עסוקה מעל הראש ואפילו את הקישון והירקון אנחנו לא מצליחים לנקות- אז למי יש כוח לעשות מהומות על כמה חתיכות מתכת שיושבות להן בדממה הנצחית של הירח?  אבל זבל הוא לא תמיד רק זבל. כמו שאריות מדורה מתקופת האדם הקדמון, הג'אנק שהשארנו על הירח יכול ללמד אותנו הרבה על הדרך שבה חקרנו אותו.

בשנת 1959 עמדה החללית לונה 2 להיות העצם הראשון מעשי ידי אדם שינחת על הירח. יכול להיות ש'ינחת' אינה תיאור מתאים: לונה 2 תוכננה להתרסק על הירח. זו הייתה לא יותר מאשר הוכחת יכולת: המהנדסים ביקשו בעיקר לבחון את הרקטות ומערכות הניווט- והם הצליחו. אבל אם יבקרו תיירים מהעתיד במקום שבו התרסקה לונה 2- ללא ספק אתר ארכיאולוגי חשוב בעתיד- מה יגלו שם? השאלה הזו נראית לנו אולי חסרת חשיבות, אבל היא בברור העסיקה את הפוליטיקאים הסובייטים שפיקחו על תוכנית החלל.

לונה 2 נשאה עליה מכשיר ניסוי שבחן את השדה המגנטי של הירח- אין כזה, כך מסתבר- אבל קרוב לוודאי שזה לא יעניין את התיירים מהעתיד. מישהו העלה את האפשרות שלונה 2 תצויד בראש נפץ גרעיני כדי שהאמריקנים על הקרקע יוכלו להווכח במו עיניהם שהרוסים השיגו אותם במרוץ אל הירח. למרבה המזל הרעיון האווילי הזה נפסל על הסף. לבסוף הוחלט שלונה 2 תמריא ועליה שני כדורים עשויים מסגסוגת טיטאניום. דפנותיהם של הכדורים היו עשויות משושים- בדומה לכדורגל טיפוסי- ועל כל משושה היה מוטבע סמל ברית המועצות ותאריך הנחיתה. בתוך הכדורים היה חומר נפץ שמטרתו הייתה להתפוצץ ברגע ההתרסקות ולרסס את אדמת הירח במאות משושים. באופן זה ידע כל מי שיבקר במכתש שיצרה לונה 2 שהקומוניזם ניצח את הקפטיליזם, או לפחות מוביל עליו בנקודות באותו הרגע. מבחינתם של הפוליטיקאים לא חשוב אם לונה 2 תגלה שהירח עשוי מגבינה שוויצרית, כל עוד העכבר שיגיע אליו ראשון יהיה דובר רוסית.

ומה לגבי האמריקנים? כפי שניתן לנחש, המטרות שלהם לא היו שונות בהרבה. סדרת החלליות רנג'ר הייתה אמורה להיות הצעד המקדים לקראת טיסות מאויישות אל הירח, הזדמנות לבחון טכנולוגיות רבות שהיו פורצות דרך ומעולם לא נוסו בפועל.