Below is not a transcription of the audio. This is part of the Halakha a day email. To be added to the email list or questions: rabbiovadia613@gmail.com

Q: The custom in my family for generations has been to sit around the Seder table into the wee hours, singing and learning about the Haggada and the Exodus. The friendly atmosphere is completed by delicious desserts and hot drinks.

Recently, however, some friends argued that our custom is wrong. They say that one must eat the Aphikomen before midnight, recite Birkat HaMazon, and then continue without any food or drink, except for the last two cups of wine and water if necessary. Could you please enlighten us on that matter?

A: The widespread custom, as recorded in the halakhic literature, is to conclude the eating on the Seder night with the last piece of Matzah, called Aphikomen. Following the Aphikomen, only the last cups of wine are digested.

However, your family's custom is also widespread, and so was the custom of my grandfather, Hakham Shaul Fetaya. Since he followed his own father Hakham Yehuda Fetaya, who in turn followed sacred family traditions going back to Rabbi Reuben David Nawi in the 18th century, it was obvious to me that the custom is valid and that one is allowed to have desserts after the Aphikomen, thus enhancing the experience of joy and pleasure on Passover.

For those who, like your friends, questioned the validity of the custom, I searched for the Halakhic arguments to back it up, and I present them here:
The Mishna says אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן- one should not conclude the Passover meal with Aphikomen.

The Talmud cites the comments of Rav and Shemuel regarding the Aphikomen. Rav says that it means moving from one house to another, while Shemuel says it means desserts.[i]

Rav and Shemuel were contemporaries and lived in Babylonia, but Rav was originally from Israel and was more familiar with the Greek table manners upon which the Seder is based.

Rav's opinion is supported by historians who describe a Greek practice of going for desserts from house to house after the main meal. Rav is saying that on the Seder night each group should stay together, emphasizing the unity of the inner circles, and that people should not break away to visit other houses. With time, the original practice was forgotten but people still knew it was related somehow to desserts.

The widespread practice today, which considers the Aphikomen the last food at the Seder meal, actually contradicts the phrasing of the Mishnah. To conform to the practice, the Mishnah should have said: "one should not eat after the Passover meal anything, except for Aphikomen."

Indeed, R Mordekhai ben Hillel, of 13th century Germany, explains that the reason we avoid all food after the piece of Matzah called Aphikomen, is the lack of clarity as to what Aphikomen means. [ii]

Rabbenu Shemuel ben Meir, Rashi's grandson, who is known as Rashbam, explains that according to Rav only moving from house to house for desserts is forbidden, but eating desserts in one's house after Birkat HaMazon is allowed.[iii]

Rabbi Ovadia of Bertinoro agrees with Rashbam and explains that the Passover sacrifice had to be eaten in one house, hence the insistence on not following the practice of dessert-hopping.[iv]

Another reason why one is allowed to have desserts after Birkat HaMazon is that the practice of not having desserts is limited. According to one opinion it is limited only to the first half of the night, but after midnight one can eat anything.[v]

According to another opinion, it is limited only to the section of the Haggada between Birkat HaMazon and the Hallel. Once Hallel is recited and the last cup of wine is drunk, one can have desserts or any other food.
[vi]

Conclusion:
Your practice of having desserts, fruits, and drinks after the conclusion of the Haggada is a valid and beautiful practice. It allows people to stay together around the table and enjoy singing, learning, and schmoozing over Passover delicacies, in a fashion faithful to the true spirit of the Holiday.

[i] בבלי פסחים, דף קיט,ב: מאי אפיקומן? אמר רב, שלא יעקרו מחבורה לחבורה, ושמואל אמר, כגון אורדילאי לי [רש"י: אני רגיל לאכול כמהין ופטריות אחרי סעודתי] וגוזלייא לאבא [רש"י: לרב שהיה רגיל לאכול גוזלים אחרי סעודתו]

[ii] מרדכי מסכת פסחים סדר של פסח רמז תריא, דף קכ ע"א: מר זוטרא מתני מפטירין אחר המצה אפיקומן, וכיון דלא איפשטא הלכתא, אזלינן בתר לישנא קמא להחמיר שלא לאכול אחר אפיקומן כלום, וקיימא לן כרבי יוחנן דלעיל דאמר אפילו קליות ואגוזים

[iii] רשב"ם, מסכת פסחים, דף קיט עמוד ב: ולא קפיד אלא לאכול בשני מקומות, אבל לאכול דברים אחרים במקומן הראשון שרי רב, ובלבד שלא יעקור לאוכלן עם חבורה אחרת

[iv] ר' עובדיה מברטנורא, מסכת פסחים פרק י: מפטירין - אני שמעתי לשון יפטירו בשפה (תהלים כב). כלומר פותחין ואומרים, ורבותי פירשו לשון הנפטר מחבירו, כשנפטרין מן הסעודה אין מסיימין אותה באפיקומן, באפיקו מנייכו, כלומר תוציאו כליכם מכאן ונלך ונאכל במקום אחר, לא פת ולא שום דבר, גזירה דלמא אתי למיכל מן הפסח בשני מקומות. אבל לאכול דברים אחרים במקומו הראשון שרי, ובלבד שלא יעקר מחבורה זו לאכלם עם חבורה אחרת

[v] דף על הדף פסחים דף קכ עמוד ב: כתב שם שלרבי אלעזר בן עזריה דאכילת הפסח הוא רק עד חצות, אז הא דאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כדי שישאר טעם פסח בפיו זה רק עד חצות, אבל לאחר חצות דלא הוי זמן המצוה מותר לאכול. והוא הדין במצה דאין לאכול אחר האפיקומן, וקאמר רבא דאין לאכול אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה, אז אחר חצות יהיה מותר

[vi] רבי זרחיה הלוי גירונדי, המאור הקטן, מסכת פסחים דף כו עמוד ב: לפי שהיו כל ישראל בזמן שבית המקדש קיים אוכלים לפנים מן החומה והיה המקום צר להם. כמו שאמרו "כזיתא פיסחא והלילא פקעי באיגרא" ופירשוה דאכלי אארעא, ואמרי התם נראה לנו מזה כי מפני דוחק המקום היו צריכין לזוז ממקומן אחר אכילתן מיד ועולים לראש גגותיהם לומר את ההלל. לפיכך חשו להם חכמים שלא ישכחו מלומר את ההלל. לכך אסרו להפטיר אפיקומן שלא לפכח טעם הפסח, והנהיגו הדבר אף לאחר חורבן הבית במצה זכר למקדש
וכותב על דברי המאור הרב יצחק זילברשטיין בספרו חשוקי חמד, פסחים דף קיט עמוד ב: בעל המאור כתב היות ומפני דוחק המקום, היו צריכין לזוז ממקומם אחר אכילתן מיד, והיו עולים לראש גגותיהם לומר הלל, לפיכך חשו להם חכמים שלא ישכחו מלומר הלל. ולפיכך אסרו להפטיר אפיקומן, וכטעם שאמרו בירושלמי באיסור שתיית יין שבין כוס שלישי לרביעי שלא יפסיד קריית הלל. ולפי טעם זה אין איסור באכילת אפיקומן אחר הפסח רק לפני הלל, אבל לאחר הלל מותר לאכול כל מה שירצה


Rabbi Ovadia is the Rabbi of the Magen David Sephardic Congregation in Rockville, MD. "The Sephardic Synagogue of the Nations Capital"